3 מרכיבי המפתח שלך להצלחה

כשמדובר בשיפור כושר גופני ושינוי אורח חיים, הצלחת התהליך נמדדת בתוצאות. אדם יכול לבחון את השגיו לאורך כל התהליך אך תהליך יוכתר כמוצלח רק לאחר הגשמת היעד שאותו הצבנו לראשונה או לחילופין לאחר שיקול, הערכה מחודשת והחלטה על יעד שונה. אני גורס כי על מנת לצלוח תהליך מסוים בכל אספקט בחיים ככלל או בכושר גופני בפרט, על האדם לאמץ 3 מרכיבי מפתח: גישה, אמונה והתמדה.

אמונה, "בטחון מלא ודבקות ברעיון או באדם, שלא יאכזב, שניתן לסמוך עליו."

תחושת המסוגלות או תפישת העולם של אדם שבסופו של דבר הדברים יסתדרו. יש בה מן האופטימיות ולכן אדם מאמין הוא לרוב אדם אופטימי שיחווה הצלחות קטנות ככל שיהיו ויראה בהן כדוגמא לבאות. אדם מאמין יציב לעצמו מטרות ויעדים ריאליים ומושגים וישפיע על סביבתו, באופן כזה שהיא תתייאש מלנסות לשנות אותו או שהוא ישנה אותה לא במודע.

לרוב, אדם שמתאמן בתהליך נכון ומשיג יעדים בדרך כפי שצפה יחוש התרוממות רוח, התחזקות באמונה ובתפישת העצמי שלו. הוא ישדר לסביבה חוסן ואנרגיה טובה וכך ישפר את השגיו בכל תחום אחר שבו ישכיל לבנות תהליך דומה, לדוגמא בלימודים האקדמיים, בעבודה, במערכות יחסים.

גישה – אופטימיות ופסימיות.

גישה, היא דרך התייחסות, צורת פרספקטיבה כלפי רעיון מסוים. גישת האדם נולדה מאמונתו והיא זו שתקבע את השגיו בכל תחום.

אם אדם אוחז בגישה אופטימית כי מאמציו ישאו פירות, הוא כבר שליש דרך בדרכו להצלחה. מחקרים גורסים כי לאפקט הפלציבו ישנה השפעה של יותר מ30% על הצלחתו של אדם לעמוד במשימה. בקבוצת מחקר בוצע ניסוי ע"י מתן תרופות. לחלק מהאנשים ניתנו תרופות אמיתיות ולחלק ניתנו תרופות דמה אך נאמר להם שאלו הן תרופות אמיתיות. בקבוצת הדמה נמדדו 30% שיפור. אם נדמה את הגישה לאפקט הפלציבו שחל על אדם נבין כי אם אדם יאמין כי יצליח, לוודאי מדד ההצלחה שלו יגבר לפחות ב30%. דוגמא נוספת נוכל לשאוב מסיפורים על אנשים שעברו פציעות קשות ונאמר להם ע"י הרופאים שלא יוכלו ללכת עוד. עם זאת, לאחר תקופה ממושכת בה הם המשיכו להתאמן ולא ויתרו, הם חזרו לעמוד על הרגליים.

אדם הנוטה לגישת פסימיסטית, יגש למלכתחילה בתבוסתנות והססנותויקטין את סיכויי ההצלחה שלו במידה ניכרת. בתהליך ארוך, כפי שלרוב קורה בתחום הכושר והספורט, סביר מאוד שאדם בעל גישה שכזו יזנח את התהליך עוד טרם הגיע לסופו ואז סיכויי ההצלחה שלו ישאפו לאפס.

ישנה שאלה בפילוסופיה, האם האדם הינו אופטימיסט או פסימיסט מטבעו. לדעתי, גישה היא תכונה נרכשת ותלויה בסביבה. אם אדם גדל בסביבה בונה ומפתחת, וילמד כלים להצלחה כך יפתח גישה אופטימית יותר.

התמדה

התמדה היא אולי הנדבך החשוב ביותר במשוואה. בין אם אדם מאמין או לא ובין אם גישתו אופטימית או פסימית, הוא לא ישיג את מטרותיו ללא היכולת להתמיד בתהליך. מאחר וכל הצלחה היא תוצאה של תרגול עד הגעה לשלמות, ההתמדה תקבע את תדירות, משך הזמן ואופי התהליך. התדירות היא הזמן שעובר בין תרגול אחד לשני בעוד שמשך הזמן יקבע את משך התרגול. אופי התהליך יתייחס יותר לרמת הרצינות של האדם בביצוע התרגיל. אם אדם יגיע מוכוון לעשייה בכל תרגול ולא יבזבז זמן על הסחות דעת, הוא יחווה תרגול מקצועי יותר. בנוסף, אם ישקיע את כל כולו בתרגול וייתן מאה אחוז כך יגיע לתוצאות טובות יותר בזמן קצר יותר.

בתחום הכושר ישנם תהליכים ביולוגיים שונים הדורשים זמן רב על מנת להשתפר ותהליכים אלו אינם בשליטת האדם. רכישת קוארדינציה טובה יותר (תיאום בין מערכות שרירים שונות או עצבוב שרירי) תלויה באינטילגנציה המוטורית של אדם ומשתנה בין אחד לאחר. תמיד נוכל לשפר קוארדינציה ע"י התמדה בתרגול וכך הגוף יפתח יותר מיטוכונדריה באיברים המופעלים ויהיה יעיל יותר Efficiency. ניקח לדוגמא את תרגיל הדד-ליפט, אותו מתקשים רוב המתאמנים לבצע ביעילות. תרגיל הדד-ליפט